אמש הייתה נחיתה, הראשונה שלי השנה. אבשי ואני לא היינו בכוננות, כך שלא השתתפנו בסיוע. הערב בתדרוך יימסרו הפרטים. אעדכן. זה בינתיים מה שצייצו.
כשיש נחיתה מוזנקים שני צוותים, צוות הנחיתה וצוות מחנה המעבר, Stage 2 שנקרא גם Open Camp. הזנקת הצוותים מתבצעת בווטסאפ, בקבוצה שנקראת Landing/Open-Camp Call. בשיחת ההיכרות פאולה הורתה לנו להגדיר לקבוצה הזאת צלצול חזק ומנדנד שיעיר אותנו בלילה. ה-coordinator שולח/ת הודעה לצוות הנחיתה היכן עליהם להתייצב בעוד חמש דקות, והמתנדבים שבכוננות שולחים בתשובה את הספרה 5, כאישור שאכן יתייצבו בזמן. לאחר שידוע כמה זמן ייקח להעביר את הבאים למחנה המעבר – זה תלוי במיקום סירת הפליטים בעת קבלת ההתראה ובמרחק של חוף הנחיתה – נשלחת הודעה לצוות מחנה המעבר תוך כמה זמן עליהם להתייצב במטה LHR, ובאותו אופן, המתנדבים שבכוננות Open Camp מאשרים שיגיעו במועד שהתבקשו.
הבוקר הייתה לי משמרת תצפית. נקודת התצפית היא ליד הכפר לפטימוס (Lepetimos), מעט מערבה מסקאלה בנקודה גבוהה יחסית, 300 מ' מעל פני הים. מגיעים בשמונה בבוקר, מעמידים את הטלסקופ ומתחילים לתצפת לפי תור חצי שעה כל אחד, סורקים לאט לאט את רצועת הים שמפרידה בין יוון לטורקיה. משמרת נמשכת חמש שעות וב-13:00 מגיעה המשמרת השנייה שתתצפת עד 18:00. זה לא קל בכלל, זה מאמץ את העיניים וגם מכביד על שרירי הגב והכתפיים. בסוף משמרת התצפית הראשונה שלי בשנה שעברה העיניים שלו היו אדומות ודואבות. עם הזמן זה נעשה קל יותר. הטלסקופ עומד בצל, כך שגם בימי שמש נורא קר וצריך להתעטף בשכבות רבות, כובע, צעיף ורצוי גם כפפות, שלצערי אין לי. במטה יש כמה מכנסי סקי ומעילים מרופדים שאפשר לקחת בהשאלה.
תצפית הלילה מתבצעת במקום אחר שנקרא קוראקאס (Korakas), שם נמצא המגדלור שעל שמו נקרא ארגון Lighthouse Relief. זו משמרת ארוכה, 21:00 עד 07:00 פלוס שעה נסיעה כל כיוון, ובכל משמרת יש שלושה תצפיתנים. שם משתמשים בציוד לראיית לילה ויש אוהל ומזרונים בשביל לנמנם קצת בזמני המנוחה. אני לא עושה תצפיות קוראקאס כי הן באחריות LHR בלבד.
החדר שאהבתי התפנה ויכולתי לעבור אליו. שישה חדרים יש באכסניה של אפרודיטה, לכל אחד שירותים (עם מקלחת) משלו. אבל בשלושה מהחדרים השירותים הם אומנם פרטיים אבל מחוץ לחדר. בדיוק מול החדר, אבל בחוץ. הדייר מקבל מפתח לחדר ומפתח נוסף לשירותים שלו. כשהגעתי בשנה שעברה אפרודיטה רצתה לתת לי חדר כזה ואני התחלחלתי. אני אוהבת את השירותים שלי לידי. ואז היא הראתה לי חדר אחר, שאם הבנתי נכון הוא פחות מבוקש כי הוא היחיד שהמרפסת שלו לא משקיפה על הים אלא על מטע זיתים, ואני נדלקתי מיד. הוא גם החדר היחיד עם מיטה זוגית ולא שתי מיטות יחיד שאפשר להצמיד או להפריד. מתאים לי. לא באתי הנה לחלוק חדר, כמו חלק מהמתנדבים הצעירים שרוצים לחסוך כסף.